מקורו של הצ׳ארדש במוזיקה ההונגרית של המאה ה-18, ה-verbunkos, שם ה"verbunk" שימש כריקוד גיוס על ידי הצבא האוסטרי. הצ'ארדש מאופיין בשינוי בקצב: הוא מתחיל לאט ומסתיים בקצב מהיר מאוד. הרקדנים הם גברים ונשים כאחד, כאשר הנשים לבושות בחצאיות רחבות מסורתיות, היוצרות צורה ייחודית כשהן מסתחררות. מלחינים קלאסיים שהשתמשו בנושאי צ'ארדש ביצירותיהם כוללים את אמריך קלמן, פרנץ ליסט, יוהנס ברהמס, יוהאן שטראוס, פבלו דה סרסטה ואחרים. אחת הדוגמאות הידועות ביותר של צ'ארדש אינסטרומנטלית היא הלחן של ויטוריו מונטי לכינור ופסנתר. הצ'ארדש המקורי חוֹוה התעוררות בהונגריה!